החזר נסיעות נראה כמו הרכיב הפשוט ביותר בתלוש, ובדיוק לכן הוא מייצר תביעות. התקרה קפואה עשור, הכלל שכולם מצטטים אינו כתוב בצו, והסיכון האמיתי למעסיק אינו קנס מינהלי אלא חזקה משפטית שמעבירה אליו את נטל ההוכחה. להלן מה החוק באמת אומר, איך מחשבים נכון, ומה חייב להופיע בתלוש.
התקרה: 22.60 ₪ ליום עבודה
צו ההרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה קובע החזר של עד 22.60 ₪ ליום עבודה, החל מיום 1.2.2016. שתי עובדות שכדאי להכיר:
- הסכום ירד, לא עלה — הצו הקודם קבע 26.40 ₪ ליום מ-1.1.2014. הצו הנוכחי הפחית אותו ל-22.60 ₪, ומאז הוא קפוא. אין בצו מנגנון הצמדה.
- זו תקרה קשיחה — גם אם העובד הוציא בפועל יותר, ואפילו אם הנסיעה כוללת כמה קווים, החובה מוגבלת לסכום הזה.
הצו חל על כלל העובדים והמעסיקים בישראל, למעט עובדים במפעלים מוגנים.
לפי מה מחשבים
הצו קובע שהוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או לפי כרטיס מינוי חודשי מוזל, ממקום המגורים למקום העבודה. שימו לב לניסוח: המילה "הזול מביניהם" אינה מופיעה בצו. זו פרשנות מקובלת ומיושמת, אך לא לשון הצו — ולכן במקרי גבול כדאי לתעד את השיקול.
ימים שבהם אין תחבורה ציבורית, כגון שבת וחג, משולמים בנוסף לכרטיס החודשי, עד לתקרה היומית.
מי זכאי — ומי לא
- המבחן הוא צורך, לא שימוש בפועל — עובד שנזקק לתחבורה זכאי גם אם בחר להגיע ברכבו הפרטי, באופניים או ברגל. המעסיק אינו נדרש לבדוק כיצד הגיע.
- מרחק של עד 500 מטר — הנחת מוצא שנקבעה בפסיקה (ע"ע 100/06 עיריית טירה נ' קשוע), ולפיה עובד המתגורר במרחק הליכה סביר אינו נזקק לתחבורה. זו חזקה הניתנת לסתירה, והיא אינה כתובה בצו.
- הסעות מטעם המעסיק — לא משולם החזר. מוסע לכיוון אחד בלבד — זכאי עד למחצית הסכום, כלומר עד 11.30 ₪ ליום.
- ימי היעדרות — עובד שנעדר מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר בעד תקופת ההיעדרות, לרבות מחלה, חופשה ומילואים. התשלום הוא לפי ימי עבודה בפועל.
דוגמה מספרית
עובד במשרה מלאה, 21 ימי עבודה בחודש, שכרטיס חופשי-חודשי באזורו עולה 225 ₪:
- התקרה החודשית — 21 × 22.60 = 474.60 ₪.
- עלות הכרטיס — 225 ₪, נמוכה מהתקרה, ולכן זהו הסכום המשולם.
- אותו עובד שנעדר 3 ימים — הזכאות נגזרת מ-18 ימי עבודה בפועל, כלומר תקרה של 406.80 ₪; שאלת ההפחתה היחסית מעלות כרטיס חודשי טרם הוכרעה בבית הדין הארצי.
מס ורכיבי שכר
- לעובד — החזר נסיעות הוא הכנסת עבודה חייבת במס במלואה, וכן בדמי ביטוח לאומי ובריאות. אין תקרת פטור.
- למעסיק — הוצאה מוכרת. שימו לב שסעיף 32(1) לפקודה אוסר ניכוי הוצאות הגעה למקום העבודה אצל העובד, בעקבות תיקון 170 — אך אינו פוגע בהכרה אצל המעסיק.
- אינו נכלל בבסיס לחישוב פיצויי פיטורים ואף לא בבסיס ההפרשות לפנסיה, שכן תקנות פיצויי פיטורים מונות רשימה סגורה: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה ותוספת משפחה.
- אזהרה — הסכום של 684 ₪ שמצוטט לעיתים כ"פטור" אינו פטור ממס. מדובר בסף גילום בהוראת תכ"ם החלה על עובדי מדינה בלבד.
המלכודת האמיתית: התלוש
כאן מרבית המעסיקים טועים בהערכת הסיכון. אי-תשלום נסיעות אינו עבירה שבגינה מוטל עיצום כספי — רכיב צווי ההרחבה היחיד שנכלל בתוספות לחוק להגברת האכיפה הוא פנסיה. גם פיצויי הלנת שכר אינם חלים, משום שהחזר הוצאות אינו "שכר עבודה" לעניין זה.
הסיכון נמצא במקום אחר. סעיף 26ב(ג) לחוק הגנת השכר קובע שכאשר רכיב הנסיעות אינו מפורט בתלוש, בתביעה בעניין דמי נסיעות קמה חזקה כי נקבע לעובד שכר כולל שלא כדין — ורואים בשכר ששולם כשכר רגיל שהרכיב אינו כלול בו, אלא אם יוכיח המעסיק אחרת. התוצאה: המעסיק עלול לשלם את הנסיעות בשנית, מעל השכר שכבר שולם, שבע שנים לאחור. תלוש פגום הוא בנוסף עבירה שבגינה עיצום כספי של כ-24,060 ₪.
שכר הכולל נסיעות הוא אפשרי כשלעצמו, אך רק בהסכמה חתומה מראש וכשהשכר בניכוי הנסיעות אינו נופל משכר המינימום. בדיקה תקופתית של מבנה התלוש היא הדרך הזולה ביותר למנוע את החשיפה — ראו בדיקת תלוש שכר ואת שירותי חשבות השכר במיקור חוץ. רכיב נלווה שכדאי לבחון לצידו הוא שווי שימוש ברכב.
שאלות נפוצות
כמה החזר נסיעות מגיע לעובד ליום?
עד 22.60 ₪ ליום עבודה, לפי צו ההרחבה שבתוקף מ-1.2.2016. זו תקרה קשיחה גם אם ההוצאה בפועל גבוהה יותר, והיא לא עודכנה מאז.
האם עובד שמגיע ברכב פרטי זכאי להחזר נסיעות?
כן. המבחן הוא הצורך בתחבורה ציבורית ולא אופן ההגעה בפועל. המעסיק אינו נדרש לבדוק אם העובד נסע באוטובוס, ברכבו או הגיע ברגל.
האם משלמים נסיעות על ימי מחלה וחופשה?
לא. הצו קובע שעובד שנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר בעד תקופת ההיעדרות. התשלום מחושב לפי ימי עבודה בפועל.
האם החזר נסיעות נכנס לחישוב פיצויי פיטורים?
לא. תקנות פיצויי פיטורים מונות רשימה סגורה של רכיבים — שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה ותוספת משפחה — ונסיעות אינן ביניהם. גם ההפרשות הפנסיוניות אינן מחושבות ממנו.
מה קורה אם רכיב הנסיעות לא מופיע בתלוש?
קמה חזקה לפי סעיף 26ב(ג) לחוק הגנת השכר כי נקבע שכר כולל שלא כדין, ונטל ההוכחה עובר למעסיק. בפועל הוא עלול להידרש לשלם את הנסיעות בשנית מעל השכר ששולם, עד שבע שנים לאחור.
אין באמור ייעוץ משפטי או ייעוץ מס ואין בו תחליף לבדיקה פרטנית. הסכומים והכללים נכונים למועד הפרסום ומתעדכנים מעת לעת, ויש לאמתם מול צווי ההרחבה וההסכמים החלים על המעסיק.
